אלרגיות אצל חתולים
גם אצל בני אדם וגם אצל בעלי חיים: מהי אלרגיה?
באופן כללי, גם אצל בני אדם וגם אצל בעלי חיים קיימת מערכת חיסונית שמגנה על הגוף מפני איומים חיצוניים. זו הסיבה שכשאנחנו, וגם החתולים, נדבקים בנגיף כלשהו, מיד מתחילות תופעות כמו גירוד, נזלת, עייפות וכדומה: זו דרכו של הגוף לאותת לנו שהוא מנהל כרגע מלחמה נגד אויב. מערכת החיסון מהווה הגנה עוצמתית מאוד על הגוף, אבל מדי פעם אנחנו צריכים "לעזור לה" בעזרת תרופות או חיסונים; ומדי פעם, מה לעשות – המערכת הזו גם עושה טעויות.
טעויות כאלה מתרחשות כאשר המערכת החיסונית מזהה בטעות גורמים ידידותיים או ניטרליים כאויבים. אז היא נכנסת לפעולה ומתחילה להילחם בהם. במקרים כאלה יורגשו בגוף תופעות שבדרך כלל קשורות למחלות, כמו גירוד או קוצר נשימה, שלעיתים גורמים לאי נוחות קלה ולעיתים לסכנת חיים של ממש. זו הסיבה בגללה רוב האנשים לא אלרגיים לאבק אבל חלקם כן, וזו גם הסיבה בגללה רוב החתולים לא אלרגיים למוצרי חלב אבל חלקם כן.
גורמים שמעוררים אלרגיה אצל חתולים
החשיפה של מערכת החיסון לאלרגן, כלומר גורם ידידותי או ניטרלי שמעורר את הגוף לתגובה אלרגית, עשויה להתרחש דרך מערכת העיכול, דרך מערכת הנשימה או דרך העור. במילים אחרות, האלרגן יכול להימצא במזון, באוויר, או במשהו שהחתול התחכך בו: רהיט בבית, צמח בגינה וכו'.
בין האלרגיות הנפוצות במזון ניתן למנות אלרגיה למזונות מסוימים, בעיקר לחלבונים הנמצאים בסוגי בשר (עוף, בקר, דגים) או במוצרי חלב. אלרגנים שנמצאים באוויר יכולים להיות אבקני פרחים, קרדית האבק, חלקיקי דשא או צמחים מסוימים. חתולים יכולים להיות אלרגיים גם לעקיצות של חרקים כמו פרעושים או צרעות – ולכן לעיתים די במגע קל של החתול בחפץ שנמצאו עליו פרעושים כדי שהוא יתחיל להרגיש לא טוב.
חשוב להדגיש גם שקיימת אפשרות שחתול יפתח אלרגיה לחומרים מסוימים עם הזמן. כלומר, יתכן שבצעירותו הוא לא יהיה רגיש לאלרגנים מסוימים אולם בבגרותו דווקא כן. לכן אין למהר לשלול אלרגיה למזון, למשל, רק משום שהוא אוכל את המזון הזה כבר שנים והכל בסדר איתו. מי יודע, אולי הגוף שלו פשוט השתנה וכעת מערכת החיסון שלו דוחה חומר מסוים שעד כה היא הייתה רגילה אליו.
אבחון אלרגיה בחתולים
כאשר החתול נחשף לאלרגן, הוא עשוי להתחיל לשלשל ולהקיא. עורו יכול להפוך אדמומי ונפוח, פרוותו מדיפה ריח לא נעים והיא עשויה לנשור. החתול נוטה להתגרד בתדירות גבוהה מן הרגיל, ולעיתים תחושת הגירוד עשויה להיות מטרידה כל כך עד שהחתול ממש יפצע את עצמו, מה שעלול להוביל לזיהומים משניים בפצעים בעור.
חשוב גם לציין שכל התסמינים המצוינים לעיל עשויים להעיד גם על בעיות בריאותיות אחרות, ולכן לפני שמסיקים מסקנות מוטב לקחת את החתול לביקור אצל וטרינר ולבצע בדיקה מסודרת. הבדיקה יכולה להיות בצורה של ניסוי וטעייה – למשל, שינוי בהרכב המזון של החתול ובחינה של ההשפעה על גופו – או באמצעות מבחן חשיפה דומה לזה שנעשה אצל בני אדם: באמצעות דקירות במחט קטנטנה חושפים את עורו של החתול לכמויות זעירות של עשרות אלרגנים נפוצים ובודקים האם קיימות תופעות המעידות על אלרגיה ולאילו חומרים. אפשר גם לערוך מבחן חשיפה באמצעות בדיקת דם כדי לאתר את הגורמים שמעוררים את האלרגיה.
טיפול באלרגיה של חתולים
יש כמה דרכים לטפל באלרגיה של חתולים: למנוע את החשיפה לאלרגן, להרגיל את הגוף לאלרגן או להיעזר בתרופות. הבחירה בדרך המתאימה ביותר תלויה באלרגן הספציפי שמעורר את מערכת החיסון של החתול, שכן בדרך כלל ההעדפה היא לא ליצור תלות בתרופות וטרינריות.
במסגרת טיפול מונע, הרעיון הוא למנוע חשיפה של החתול לאלרגן. כך למשל האלרגיה שנחשבת קלה ביותר לטיפול היא אלרגיה למזון, משום שבמקרה כזה די בשינוי בתפריט כדי למנוע כניסה של האלרגן למערכת העיכול שלו. אם לדוגמה החתול אלרגי לבשר בקר, כל מה שצריך לעשות הוא לרכוש עבורו מזון חתולים היפואלרגני או מזון המכיל עוף, דגים או תערובת שלהם. במקרה כזה כדאי לוודא גם שהחתול לא נוגס (במסגרת משחק) בצמחים שנמצאים בסביבתו – צמחים מסוימים עשויים להיות רעילים לחתולים, אבל גם צמחים לא רעילים עלולים להכיל אלרגנים מסוגים אחרים.
ומה קורה אם אי אפשר למנוע לגמרי את החשיפה של החתול לאלרגן, כמו במקרה של אלרגיה לאבקת פרחים שנישאת באוויר? אז ניתן לנסות לתת לחתול חיסון שירגיל את גופו באיטיות לנוכחות האלרגן. לחלופין, אפשר לתת לו תרופות קבועות שיעצרו או יצמצמו את השפעות האלרגן על מערכת החיסון. במקביל, אם החתול סובל מתופעות כמו גירודים, נפיחות או דלקת בעור, ניתן לתת לו תרופות שיטפלו נקודתית בתופעות הללו.
