אלרגיים לכלבים? יש מה לעשות!

הנטייה הפופולרית היא לחשוב כי אלרגיה של בני אדם לכלבים נגרמת כתוצאה מרגישות לפרווה, אבל למעשה התגובות האלרגיות מתעוררות כתוצאה מחומרים אחרים: השתן של כלב, הרוק או הקשקשים. החדשות הרעות הן שכמעט כל החומרים הללו נוטים להיצמד לפרוות הכלב (ומכאן הסברה לפיה האלרגיה היא לפרווה עצמה) – אבל החדשות הטובות הן שיש מה לעשות גם אם מורגשת אלרגיים לכלבים. הנה כמה דברים שכדאי לדעת: 

גם אלרגיים לכלבים עדיין יכולים לאמץ כלב

קיימים מספר גזעי כלבים שיכולים להתאים גם לאנשים שסובלים מתופעות של אלרגיה לכלבים. גזעים אלה מכונים לעיתים "כלבים היפואלרגניים", למרות שהכינוי אינו מדויק מבחינה רפואית. גזעי הכלבים הללו כוללים בין היתר:

• פודל – כלבים קטנים וחמודים עם פרווה מתולתלת שנחשבים לגזע המתאים ביותר לאלרגיים לכלבים. גם כלבי לברדודל (הכלאה של לברדור עם פודל) נכללים תחת הקטגוריה הזו. 

• שנאוצר – כלב עם פרווה יפהפיה שבדרך כלל נושרת פחות מאשר אצל גזעי כלבים אחרים, ולכן מתאים לאלרגיים לכלבים.

• כלב אפגני – יש לו פרווה מרהיבה וארוכה, אבל עם מזון מתאים וטיפוח קפדני היא נוטה לנשור פחות מאשר אצל גזעים אחרים.

• גזעי כלבים נוספים שמשירים מעט מאוד פרווה הם בדלינגטון טרייר, אירדייל טרייר, בורדר טרייר, בולונז, בישון פריזה, גריפון, מלטז, שיטסו ועוד.

• ויש גם כלבים קירחים לגמרי (או כמעט לגמרי, כמו טרייר אמריקאי חסר שיער, או כלב סיני מצוייץ – והרי ככל שיש להם פחות פרווה, כך הם פחות משירים אותה.

אימצתי כלב ובכל זאת יש לי תסמיני אלרגיה. מה לעשות?

בהנחה שמסירת הכלב לא באה בחשבון, גם אם יש לך תסמיני אלרגיה עדיין יש באפשרותך להמשיך לגדל את הכלב שאימצת. באופן כללי, הרעיון הוא להפחית כמה שיותר את החשיפה לגורמים שמעוררים את האלרגיה, וזאת באמצעות מספר דרכים אפשריות:

• הקפדה על מזון כלבים איכותי שיש בו חומרים תזונתיים, ויטמינים ומינרלים, לרבות חומצות שומן חשובות כמו אומגה 3 או אומגה 6. ככל שהתזונה של הכלב תהיה טובה יותר, כך גופו ייטה לייצר פחות קשקשים ולהשיר פחות פרווה. יש גם תוספי תזונה שאפשר לתת לכלב, ואשר פעולתם דומה: פחות קשקשים, פחות נשירת פרווה.

• יש לרחוץ את הכלב אחת לשבוע ולכל היותר אחת לשבועיים על מנת להרחיק את הקשקשים ולנקות את הפרווה מגורמים שעשויים לעורר תסמיני אלרגיה.

• יש לאוורר את חלל המגורים באופן קבוע: לפתוח חלונות בתדירות גבוהה או להשתמש במזגן שמותקנת בו מערכת סינון מתקדמת.

• יש לשאוב אבק בבית, כמה שיותר, עם שואב אבק איכותי. אם אפשר, רצוי להוציא שטיחים מהבית – משום שפרוות הכלב נוטה להצטבר עליהם. 

• הואיל וחלק נכבד מן היממה אנחנו מבלים בחדר השינה שלנו, מומלץ שלא לאפשר לכלב להיכנס לשם. בפרט, מומלץ שלא לישון עם הכלב באותו חדר, במיוחד אם הוא סגור.

• ועדיף שלא לתת לכלב להיכנס לרכב כדי שלא ישיר פרווה על הריפוד.

אין לי כלב. האם אוכל לבקר חברים שיש להם כלב?

כן, בוודאי. אם אין לך אפשרות לגדל כלב בבית, אין סיבה לבודד את עצמך מחברת בני אדם אחרים. בהחלט אפשר לבקר בבתים שחיים בהם כלבים ואפילו ללטף אותם – ועדיין יש כמה דברים שכדאי לדעת ולעשות:

• קיימות תרופות נגד אלרגיה שאותן ניתן ליטול זמן קצר לפני ההגעה לביתם של החברים. אפשר ליטול כדורים נגד אלרגיה ובמקרים קשים יותר אפילו לבצע טיפול באמצעות זריקה (אם אלה חברים טובים באמת). לבחינת שיטת הטיפול המועדפת יש לפנות לרופא מומחה באלרגיה.

• בין אם נטלת תרופה נגד אלרגיה ובין אם לא, כדאי להקפיד על שטיפת ידיים לאחר סיום הביקור ואולי אפילו אחרי כל ליטוף של הכלב. אחרי הכל, גורמי האלרגיה נשארים על הידיים שלך אחרי כל ליטוף שכזה, וככל שהם מצטברים כך השפעתם תהיה מהירה ומשמעותית יותר. כלומר: מותר ללטף, אבל לשטוף ידיים.

• כדאי גם להזכיר לאותם חברים, מראש, את קיומה של האלרגיה לכלבים ולבקש מהם לנקות מעט את הבית לפני שמגיעים אליהם, לשאוב אבק ולאוורר את החדר בו מתארחים.

לסיכום: לא למהר לוותר על חברת כלבים!

באופן כללי, תסמיני אלרגיה מתרחשים כאשר מתקרבים לגורם האלרגיה – אבל נחלשים ונעלמים כשמתרחקים מגורם האלרגיה. פירוש הדבר הוא שגם אם אין ברירה וחייבים לוותר על גידול כלב בבית, עדיין אפשר ליהנות מחברת כלבים, ללטף ולשחק איתם ללא חשש.