היצורים הקטנים שמתחת לפרווה

לא נעים להכיר: פשפשים

פשפש הוא אחד הטפילים הנפוצים ביותר בעולם, אבל החדשות הטובות הן שכשנהוג לומר שלכלב יש פשפשים, בדרך כלל מדובר בטעות משום שפשפשים לאו דווקא נמשכים אל כלבים. למעשה רובם בכלל צמחוניים ורק זנים בודדים ניזונים מדם... של בני אדם. פשפשים לא חיים על פונדקאים אלא בכל מיני מקומות אחרים: על צמחים, במים, מתחת לאדמה, ובישראל נפוץ זן המכונה "פשפש המיטה" עקב נטייתו לחבב מגורים על מצעי מיטה. 

לפיכך אם הכלב מתגרד, נושך את עצמו או מתנהג בעצבנות – רוב הסיכויים הם שיש לו טפיל אחר: פרעושים או קרציות.

לא נעים להכיר: פרעושים

הפרעוש הוא החרק שמחזיק בשיא העולם בקפיצה לגובה, שכן הוא מסוגל לקפוץ עד פי 200 מאורכו. למרבה הצער, זה לא מרשים את הכלבים, החתולים, החמוסים או הארנבות שעליהן הוא נוחת ועל גופן הוא חי. פרעושים אוהבים סביבה חמימה ויבשה, למעט פרק הזמן בו הם בוקעים מן הביצים ואז הם מעדיפים סביבה חמה ולחה. כך או כך, בתים של בני אדם הם מקום המגורים המועדף על הפרעושים – ובפרט בתים שבהם יש חיות מחמד. הסיבה פשוטה: פרעושים ניזונים מדם. הם מזנקים מבעל חיים אחד לבעל חיים אחר,וכאשר הם מתרוצצים על הגוף הם מגרים את העור, עוקצים, ובמקרים מסוימים יכולים אף לשאת מחלות מאוד לא נעימות. במקרים קיצוניים העובדה שהם ניזונים מדם עלולה להוביל לאנמיה ואף למוות, בעיקר כאשר מדובר בגורים צעירים מאוד.

לא נעים להכיר: קרציות

גם קרציות הן חרקים שניזונים מדם. הקרציה גדולה יותר מהפרעוש ומהפשפש, והיא פחות משוטטת על גופו של בעל החיים. היא בדרך כלל תחפש כלי דם באיזור הצוואר או האוזניים, תנגוס באחד מהם ותישאר באותה נקודה למשך מספר ימים. לרוב הקרציות חיות על כלבים אבל יכולות להימצא גם על גופם של חתולים ולעיתים נדירות גם על בני אדם. הן נפוצות בעיקר באביב ובקיץ שכן הן מעדיפות סביבת מחייה חמימה ויבשה, אבל לעיתים ניתן למצוא אותן גם בתקופות יבשות של העונות הקרירות יותר. 

מלבד הגירוי המקומי שנגרם לבעל החיים שננשך על ידי קרציה, מה שגורם לו לגירוי בעור, בקרציות טמונה סכנה נוספת: הן עלולות לשאת פתוגנים שונים ולהעביר זיהומים מבעל חיים אחד לאחר, וכן מחלות שונות שיכולות לפגוע בפונדקאים שמהן הן ניזונות, ובפרט עלולות לפגוע בכלבים: קדחת קרציות כלבית, מחלת ליים ועוד. 

מה עושים אם לחיית המחמד שלנו יש פרעושים או קרציות?

ההתמודדות עם פרעושים או קרציות נחלקת לשניים:

1. מניעה: יש כמה דברים שניתן לעשות על מנת למנוע את הופעת הפרעושים והקרציות בבית ואת היטפלותן לבעל החיים. ראשית יש לשמור על הניקיון – זו תמיד עצה טובה, ובפרט בהקשר הנוכחי: יש לשאוב את האבק בצורה יסודית, לרבות בפינות הנסתרות ביותר; לשטוף את הרצפה בעזרת חומר ניקוי איכותי; לרסס את הבית בחומר נגד פרעושים וקרציות ובמקרה הצורך אף לשקול להזמין הדברה מקצועית.

כאשר הבית נקי, המקור העיקרי לפרעושים וקרציות הוא מן החוץ, ולכן אם יש בבית גינה או מרפסת כדאי לגזום את הצמחייה, לאסוף את הגזם והעלים היבשים ולבחון את מצב המזיקים מעת לעת. בעלי חתולים שמסתובבים לבדם בחוץ מדי פעם צריכים להקפיד על בחינה מדוקדקת של פרוותם לעיתים קרובות על מנת לאתר פרעושים וקרציות שאולי הצליחו לטפס עליהם כשהיו בחוץ.

דרך נוספת למנוע את התקרבותם של הפרעושים והקרציות לגופן של חיות המחמד היא באמצעות תכשירים שניתן לרכוש בחנויות של ציוד לבעלי חיים. לדוגמה, ניתן לרכוש קולר שמכיל חומר פעיל דוחה פרעושים וקרציות – רק חשוב לשים לב לתוקף הקולר (בדרך כלל בין שלושה חודשים לשנה) ולהחליף אותו בבוא הזמן. אפשרות אחרת היא לתת לחיית המחמד טבלית ייעודית נגד פרעושים – ובמקרה כזה חשוב לוודא שחיית המחמד לא רגישה לחומר שבטבלית.

2. טיפול: אם כבר חיית המחמד שלנו סובלת מאחד מן הטפילים הללו, ניתן להשתמש במספר סוגים של תכשירים כדי להשמיד את הפרעושים ו/או הקרציות: אבקות, אמפולות, שמפו או תרסיסים שנועדו להילחם בטפילים מן הצד החיצוני, של העור; וכדורים או זריקות שנלחמים בטפילים מתוך גופו של בעל החיים. יחד עם זאת חשוב לשים לב לאופן הטיפול ולתדירות, ולפיכך יש להתייעץ עם וטרינר מבעוד מועד. בנוסף, שגרת טיפול חייבת לכלול גם שגרת מניעה – שכן אם הטפילים הוסרו מן הגוף של חיית המחמד אבל סביבתה מלאה בהם, אז הם פשוט יחזרו אליה מיד לאחר מכן.

בכל מקרה שבו משתמשים במוצר שנקנה בחנות לציוד בעלי חיים יש לוודא שהוא אכן מתאים לצורך שממנו סובלת חיית המחמד: או נגד פרעושים, או נגד קרציות או גם וגם. מסרק צפוף, למשל, יכול להיות יעיל מאוד באיתור וסילוק פרעושים אבל לא יעזור נגד קרציות. 

נקודה חשובה אחרונה: אם לחיית המחמד שלכם יש פרעושים או קרציות, גם אם הסתדרתם בעצמכם בעזרת תכשירים או מוצרים שרכשתם לבד – עדיין מומלץ לפנות אל וטרינר לביצוע בדיקות רפואיות מקיפות יותר. כך ניתן לוודא שהטפילים אכן סולקו ושהם לא העבירו אל חיית המחמד שלכם מחלות אחרות, פתוגנים מזהמים או טפילים אחרים.