הרפס חתולים (FHV)

הרפס חתולים (FHV)

החתול שלכם מפגין סימני הצטננות כמו התעטשויות, גודש בדרכי הנשימה, הפרשות מהעיניים ומהאף וכדומה? יתכן שהוא לא רק הצטנן, אלא סובל ממחלה אחרת לגמרי: הרפס של חתולים. מדובר במחלה נפוצה הנגרמת כתוצאה מווירוס המכונה בשם FHV - Feline Herpes Virus (שלעיתים נקרא גם FHV-1 או FVR), ומאופיינת בזיהום בדרכי הנשימה העליונות של חתולים. 

כיצד החתול נדבק בוירוס כזה?

חתולים רבים נחשפים לווירוס בשלב כלשהו בחייהם. הצורה הנפוצה ביותר להידבקות בהרפס היא באמצעות מגע עם הפרשה מעינו, חוטמו או פיו של חתול חולה. לפיכך חתולים עלולים להידבק כאשר הם חולקים את אותו ארגז צרכים, כלי מים או אוכל, עם חתול שנגוע בווירוס. בנוסף, חתולה בהריון שנדבקה בווירוס עשויה להעביר אותו לגוריה כשהם עדיין ברחמה. הואיל ומדובר בווירוס מידבק במיוחד, הוא נפוץ מאוד במחסות לחתולים, צער בעלי חיים ובתים בהם יש מספר רב של חתולים. במדינת ישראל, כ-80 אחוזים מחתולי הרחוב נגועים בווירוס.

חלק מהחתולים שנחשפו לווירוס ההרפס לא יחלו אך יהפכו לנשאים. כלומר, הם לא יפגינו תסמינים של המחלה אולם עדיין מסוגלים להעביר את הווירוס לחתולים אחרים. במצבים של לחץ, למשל במקרה של שינוי פתאומי בשגרת היום (שלהם או של בעליהם) או שינוי פתאומי בסביבה, כמו מבקרים חדשים, מעבר דירה או רעשים חזקים, אותם נשאים עשויים להפגין סימנים מתונים של המחלה; אולם אלה ייעלמו מעצמם לאחר מספר ימים.

תסמיני המחלה

כיצד יודעים האם החתול נדבק בווירוס ההרפס? התסמינים הבאים הם הסימנים הראשונים לאפשרות שכזו:

• התקפות התעטשויות

• הפרשות מהחוטם ומהעיניים

• הפרשת ריר

• עיניים אדומות או ורדרדות (כתוצאה מדלקת בעפעף)

• פצעים בעיניים ומסביבן

• גודש

• חום

• התכווצויות

• דיכאון

• אובדן תיאבון

• עייפות

יש לשים לב שאם החתול מפתח זיהום בדרכי הנשימה העליונות, עליו להימצא בהשגחה וטרינרית. בדיקה קצרה על ידי וטרינר תסייע לו להחליט האם החתול זקוק לתרופה, האם הוא סובל מחום או מהתייבשות. האם החתול מתעטש אך מלבד זאת מתנהג באופן נורמלי, סביר להניח שלא יהיה צורך בשום טיפול. עם זאת, אם מתחילה הפרשה מן האף, אובדן תיאבון או תסמינים אחרים, אזי קיים סיכוי גבוה שמדובר בזיהום משני של חיידק ויש צורך באנטיביוטיקה. בכל מקרה אין לתת שום תרופה לחתול אלא רק לאחר המלצת וטרינר.

מי נמצא בקבוצות סיכון לחלות?

ככלל, כל החתולים, בכל גודל, גיל וגזע, עלולים להידבק בווירוס ההרפס. יחד עם זאת, חתולים החיים בתנאי צפיפות או לחץ, כמו גם חתולים עם מערכת חיסונית חלשה, בדרך כלל מפתחים תסמינים חריפים יותר; בפרט חתלתולים צעירים, חתולים פרסיים וגזעים נוספים שפרצופם "שטוח".

כדאי לדעת שווירוס ה-FHV הגורם למחלת ההרפס בחתולים אינו יכול להזיק לבני אדם או לכלבים, ממש כפי שחתולים אינו יכולים להידבק בהרפס של בני אדם.

טיפול במחלה

אופן וצורת הטיפול יקבעו על ידי הוטרינר שלכם, לאחר שיבצע בדיקות. אם עוד לא הגעתם לוטרינר, חתולים שמפגינים את התסמינים לראשונה יש לבודד ולהרחיק מחתולים בריאים אחרים, ככל שיש כאלה בבית. יש לשמור על כל ארגזי הצרכים, כלי המים והמזון של החתולים במצב נקי. כמו כן יש לנגב בקביעות את עיניו וחוטמו של החתול שכן מעברי אוויר חסומים עשויים לגרום לו להפסיק לאכול. 

לאחר האבחון, ובמהלך ההחלמה - 

• יש לנקות את עיניו בתכיפות (משום שההפרשה מן העין עלולה להתייבש ולהפוך קשיחה ולא נוחה)

• ניתן להתקין מכשיר אדים בסביבתו של החתול או לתת לו לבלות זמן מה בחדר אמבטיה מלא באדים, כדי להקל את הגודש

• מומלץ ליצור עבורו בית רגוע ונינוח, עם מצע נוח, גישה לאור טבעי ומקומות מסתור

• יש לוודא שהחתול אוכל ושותה בתדירות קבועה

מניעת המחלה

כמו במחלות רבות אחרות, הן בחתולים והן בכל יצור חי, הרי שהדרך הטובה ביותר לטפל בהרפס החתולים היא למנוע אותו. בישראל ניתן לעשות כן באמצעות מתן חיסון מרובע לחתול כשהוא בן מספר חודשים בלבד, שכן חיסון זה כולל בין היתר חיסון כנגד וירוס ההרפס. ובכל מקרה, אם עולה חשד שהחתול סובל מהרפס חתולים, יש לקחת אותו באופן מיידי לבדיקה של וטרינר.