חיסון משושה לכלבים
החיסון המשושה לכלבים
בחייהם של חברינו ההולכים על ארבע, ממש כמו בחיינו אנו, הדרך הטובה ביותר לטפל במחלה היא לא להידבק בה מלכתחילה. זאת אחת הסיבות (והעיקרית לכך) שבישראל הונהג חיסון משושה לכלבים במטרה למנוע שישה סוגים של מחלות כלבים.
ההמלצה של ארגוני בעלי החיים היא לתת את החיסון המשושה הזה לכל גור כלבים בריא כבר במלאת שישה שבועות לחייו. בדרך כלל מדובר בסדרה של שלוש או ארבע זריקות הניתנות בהפרשים של כשבועיים או שלושה, כדי שבסופו של דבר המערכת החיסונית של הגור תאפשר לו להתגונן מפני שש המחלות הבאות:
1. מחלת הכלבלבת
כלבלבת היא מחלה ויראלית שנחשבת חשוכת מרפא. אם כלב נדבק באחד מסוגי הווירוסים אשר גורמים להתפרצות מחלת הכלבלבת, הוא עשוי להפגין סימני חולשה, חוסר תיאבון, חום, שיעול, הקאות, שלשולים ועוד. ככל שהכלב צעיר יותר כך הוא נמצא בסיכון גבוה יותר ללקות במחלה ולכן חשוב מאוד לוודא שהחיסון המשושה יינתן לו במועד. אם הכלב מחוסן, אין שום סיכוי שיחלה.
2+3. לפטוספירוזיס (עכברת כלבים)
עכברת כלבים היא מחלה בקטריאלית, כלומר נוצרת על ידי חיידק הלפטוספירוזיס. החיסון המשושה מכיל תרכיבי חיסון כנגד שני סוגים של המחלה, ולכן היא נספרת פעמיים:
-
סוג אחד הוא נגד החיידק הפוגע בכבד. כלב שנדבק בחיידק מן הסוג הזה עלול לפתח תסמינים הדומים לאלה של מחלת הצהבת, דהיינו שינוי צבע של העור באיזור הפה ובחלקים הלבנים של העיניים לצהבהב.
-
סוג שני של חיסון הוא נגד החיידק הפוגע בכליות. כלב שיידבק בסוג הזה של החיידק יהיה תשוש, יסרב לאכול, עלול לשלשל, להקיא ולסבול מחוסר נוחות באיזור הבטן. החיידק הזה עלול להוביל בסופו של דבר לאי ספיקת כליות, וגם אם הכלב יחלים עדין סביר להניח שהוא ימשיך לסבול מרמה מסוימת של מחלת כליות גם בהמשך חייו.
עם זאת, הסכנה העיקרית בחיידק הלפטוספירוזיס היא דווקא לא לכלב עצמו אלא לבני האדם שמסביבו. מחלת העכברת הנגרמת כתוצאה מן החיידק עלולה לעבור גם אל בעליו והאנשים הקרובים אליהם – ולמרות שניתן לכאורה למנוע אותה באמצעות שמירה קפדנית על היגיינה, הרי שהרך היעילה ביותר למניעה היא באמצעות מתן החיסון המשושה הכולל חיסון כנגד שני סוגי החיידק הנפוצים והמסוכנים ביותר.
4. פרוו
פרוו היא מחלת כלבים הנגרמת כתוצאה מווירוס, ולכן אין למעשה דרך טיפולית במחלה עצמה אלא רק בסימפטומים ובזיהומים המשניים העלולים להיווצר כתוצאה ממנה. המחלה יכולה להתבטא כמחלת מעיים, לרבות הקאות, שלשולים, חוסר תיאבון ואיבוד משקל; אולם קיימת גם גרסה של המחלה המתבטאת כמחלת לב ועלולה לעצור את ליבם של כלבלבים צעירים או כלבים המשתייכים לגזעים רגישים במיוחד (רוטוויילרים או גולדן רטריברים, למשל), לעיתים תוך כדי הידרדרות מהירה במיוחד של מצבם.
5. דלקת כבד נגיפית
גם דלקת הכבד הנגיפית היא נגרמת על ידי וירוס מידבק מאוד. כלב שנדבק יפגין תסמינים דומים לאלה של מחלות אחרות, לרבות הפרשות מן האף והעיניים, חוסר תיאבון, הקאות או כאבי בטן. היא עשויה להיות קלה מאוד אצל כלבים מסוימים, חמורה מאוד אצל כלבים אחרים ולעיתים גם קטלנית עבור חלקם. כיום עדיין לא נמצא טיפול יעיל נגד המחלה ולכן הדרך היחידה לטפל בכלב שנדבק היא לתמוך במערכת החיסונית שלו בתקווה שיצליח להילחם בווירוס בעצמו, תוך טיפול בזיהומים משניים.
6. פאראינפלואנזה
תרכיב החיסון השישי בחיסון המשושה נלחם בווירוס הפאראינפלואנזה. וירוס זה גורם למחלת כלבים שמזכירה מאוד שפעת, בעיקר משום שכלבים חולים נוטים להשתעל; אולם למעשה מדובר בקרוב-רחוק של וירוס הכלבלבת. פאראינפלואנזה עלולה להחריף ולהוביל למחלות משניות כמו דלקות בסימפונות וביתר מערכת הנשימה, וברוב המקרים כלבים יצליחו להבריא ממנה בעצמם, אלא אם מדובר בגורים צעירים מאוד או בכלבים שקיימת בעיה כלשהי במערכת החיסונית שלהם.
חשיבותו של החיסון המשושה
החיסון המשושה הכולל תרכיבי חיסון כנגד שש המחלות שתוארו לעיל חייב להיות הבסיס עליו נבנית מערכת החיסון של הכלב כדי להגדיל את סיכוייו לחיים בריאים ומאושרים. כמו כן כדאי לקחת בחשבון שחלק מן המחלות המתוארות לעיל עלולות להדביק כלבים, בני אדם ובעלי חיים נוספים, כך שהחשיבות של החיסון המשושה היא לא רק עבור הכלב עצמו, אלא גם לסביבתו.
בנוסף לסדרת החיסונים הניתנת לכלב בהיותו גור מומלץ להמשיך ולתת לו אחת לשנה חיסון משושה המהווה מעין "ריענון" למערכת החיסון. כדאי גם לשקול, בהתאם להתייעצות עם הווטרינר, מתן חיסונים נוספים בהתאם לצורך – אם למשל הכלב משתייך לגזע שנמצא בסיכון לחלות במחלות אחרות.