קדחת החלב אצל כלבות וחתולות
מה קורה בגופה של כלבה או חתולה שחולה בקדחת החלב?
ראשית חשוב להבין שבגוף של כולנו, בני אדם ובעלי חיים כאחד, נדרשות רמות מסוימות של סידן (קלציום) כדי שכל המערכות בגוף יתפקדו באופן תקין ונורמלי. אלא שבגופן של כלבות וחתולות שנמצאות לאחר המלטה, כאשר רקמות העטינים שלהן מייצרות חלב לצורך הנקת גוריהן, הסידן שבדם עובר אל החלב. כלומר, כהכנה להזנת הגורים בחלב שמכיל סידן, רמות הסידן בדמה של האמא יורדות.
עד כאן המצב תקין לחלוטין, שהרי גם הגורים זקוקים לסידן ותזונתם היחידה היא הנקה מהאמא. למעשה, גופן של הכלבות או החתולות אמור להצליח להתמודד עם הירידה ברמות הסידן בדם באמצעות ויסות על ידי הורמונים; אבל לעיתים מדובר בירידה חדה או מהירה מדי, או שיש בעיה אחרת שמשפיעה על ההורמונים המווסתים - ורמות הסידן צונחות מתחת לרמה המינימלית הנדרשת לשם תפקודן התקין של מערכות הגוף של האם. מצב זה מכונה "קדחת חלב", ולרוב הוא מופיע כאשר הכלבות או החתולות כבר מיניקות מספר ימים ועד שלושה שבועות לאחר ההמלטה; ולעיתים הוא קורה אפילו לפני ההמלטה, כאשר רקמות העטין כבר החלו לייצר את החלב.
תסמיני קדחת החלב
ככל שהכלבה או החתולה קטנה יותר, וככל שהיא ממליטה מספר גורים גדול יותר, כך גוברים הסיכויים לכך שרמות הסידן שלה ירדו אל מתחת למינימום הנדרש והיא תפגין תסמינים של קדחת החלב. יחד עם זאת ראוי לציין שקדחת החלב עשויה גם להופיע אצל כלבות וחתולות גדולות יחסית ואפילו אם היא המליטה גור אחד בלבד.
אם חלילה הכלבה או החתולה סובלת ממחסור של סידן בדם, תחילה היא עשויה להיות עצבנית וחסרת מנוחה, להתנשם בכבדות, ליילל, לרייר, להתקשות בהליכה, לסבול מקשיחות בשרירים או אובדן שיווי משקל. אלה הסימנים הראשונים לקדחת חלב וכדאי לקחת את הכלבה או החתולה כבר בשלב הזה לווטרינר. אם לא, התסמינים עלולים להחריף לכדי התכווצויות שרירים, רעידות, דופק מהיר, חום גבוה, פרכוסים, ובמקרים קיצוניים אפילו שיתוק וחוסר יכולת תזוזה. בשלב הזה, ללא טיפול חירום מיידי, הכלבה או החתולה עלולה שלא לשרוד.
אבחון וטיפול בקדחת החלב
אם קיים חשש לכך שכלבה או חתולה לוקה בקדחת חלב יש לקחת אותה באופן מיידי לווטרינר כדי לאבחן אותה. הווטרינר יבצע בדיקת דם פשוטה ויבדוק את רמת הסידן בדם.
הדרך לטפל בקדחת החלב היא להעלות את רמת הסידן בדמה של הכלבה או החתולה לפחות לרמה המינימלית הדרושה כדי לאפשר למערכות גופה לתפקד באופן תקין. זאת ניתן לבצע תוך שילוב שתי טקטיקות: האחת היא לתת לכלבה או לחתולה תוספת של סידן, למשל באמצעות החדרה ישירה דרך הווריד או באמצעות תוספי מזון; והשניה היא להקטין את "בזבוז" הסידן מגופה של האמא הטרייה באמצעות הזנת הגורים בתחליפי חלב דרך בקבוק.
האם אפשר למנוע מראש את קדחת החלב?
כלבה או חתולה אשר סבלה בהמלטות קודמות מתסמינים של קדחת החלב נמצאת בסיכון לחלות במחלה פעם נוספת בהמלטה הבאה. זו הסיבה בעטיה יש וטרינרים הממליצים לבעלי הכלבות או החתולות לבצע ניתוח עיקור – שאמנם ימנע מהן את האפשרות להביא גורים נוספים לעולם בעתיד אבל גם יפחית משמעותית את הסיכוי שלהן לסבול ממגוון רחב של מחלות, לרבות קדחת החלב (וכן תופעות לא נעימות אחרות, כגון הריון מדומה, גידולים במערכת המין ועוד).
יחד עם זאת, אם ניתוח עיקור לא בחשבון, ועדיין קיים חשש לכך שהכלבה או החתולה תסבול מקדחת חלב (אם לדוגמה יש לה היסטוריה של קדחת חלב מהמלטות קודמות) יש להתייעץ עם וטרינר בנוגע לאפשרות של החלפת המזון הרגיל במזון המיועד למיניקות או לגורים, וכן בנושא מתן תוספי מזון המכילים סידן לכלבה או לחתולה עוד לפני ההמלטה.
נדגיש: חשוב לוודא זאת עם הווטרינר ולא להחליף את המזון או לתת לה תוספי סידן על דעת עצמכם, שכן במקרים מסוימים תוספת הסידן לגוף עלולה לדכא את ההורמונים האחראיים על ויסות רמות הסידן בגופה של הכלבה או החתולה, וכך בעקיפין דווקא לגרום לחוסר בסידן במקום לפצות עליו.
כמו כן, אם מדובר בהמלטה של מספר גורים גדול, כדאי לשקול לתת להם כבר מההתחלה תחליפי חלב כדי להקטין את העומס על האמא המיניקה. אם חלפו כארבעה שבועות מן ההמלטה, מוטב לשקול לגמול את הגורים מחלב האם ולעבור לתחליפי חלב או למזון שמותאם לגורים בגילם.
